donate button
youtube
twitter
facebook

כך נפסיק את השימוש בחומרי הדברה מסרטנים

27/06/2018

ביום שלישי (3/7/2018) ייערך דיון שעשוי לקבוע את עתידם של חומרי הדברה שונים. הדיון ייערך בוועדה הבינמשרדית (של משרדי החקלאות, הגנת הסביבה והבריאות), שמייעצת למשרד החקלאות בנוגע לשימוש בחומרי הדברה שונים. 

 

 

הדיון הקרוב יעסוק בשישה חומרי הדברה שונים: פורמלדהיד, דיכלורופורפין, כלורופיכרין, אוניכנזול, מטומינוסטרובין ו-מטולכלור.

חומרי ההדברה נעים בין חומרים שבאופן ודאי עשויים לגרום לנו לסרטן ונאסרו לשימוש באירופה, לבין כאלה שמוגדרים "ככל הנראה מסרטנים", ולגבי אחרים אין מידע בעולם המערבי, פשוט משום שלא נעשה בהם שימוש.


כדי שהוועדה הזו לא תהיה מוטה רק כלפי חברות ההדברה, צריך ללחוץ עליה והלזכיר לה את הציבור.

לחצו על הקישור, ותיבת המייל שלכם תיפתח. הכתובת של הוועדה כבר תהיה בפנים, ואפילו הכותרת.

 

כל מה שנשאר לכם לעשות הוא להעתיק את הטקסט שכאן למטה, ולשלוח את המייל!

 

ההערות האלה, אגב, הן ההערות שלנו, והנה התמצית שלהן:

אנחנו דורשים לאסור את השימוש בפורמלדהיד, דיכלורופורפין, כלורופיכרין, אוניכנזול.

אנחנו דורשים לאסור את השימוש גם במטולכלור, או לערוך לגביו דיון נוסף לאחר פרסום הערכת סיכונים.

לגבי מטומינוסטרובין, אין לגביו מידע בעולם המערבי, מכיוון שלא נעשה בו שימוש בארצות הברית ובאירופה, ולכן אנחנו דורשים לקבל מידע רלוונטי על חומר ההדברה הזה.

 

 


טקסט להעתקה למייל לפני השליחה:

 

הערות פרטניות לגבי ששת החומרים העומדים לדיון

 

Formaldehyde

 

פורמלדהיד מסווג כחומר מסרטן וודאי בבני אדם על ידי הסוכנות הבין לאומית לחקר הסרטן (IARC קבוצה I), וכן על ידי האיחוד האירופי בקבוצה 1B (חומרים שככל הנראה מסרטנים). כמו כן, החומר מסווג כמוטגן חשוד (קבוצה 2) לפי החוק האירופאי.

על פי רגולציה 1107/2009 של האיחוד האירופי, לא ניתן לרשום תכשירים על בסיס פורמלדהיד עקב סיווגו כחומר מסרטן וכן מוטגן חשוד.

לפיכך, יש לדעתי לאסור על השימוש בתכשירים המכילים את החומר הפעיל פורמלדהיד.

 

Dichloropropene

דיכלורופרופין מסווג כמסרטן חשוד על ידי הIARC (קבוצה 2B), וכמסרטן סביר בבני אדם על ידי ה-EPA האמריקאי (קבוצה 2B). החומר לא אושר לשימוש באיחוד האירופאי, מכמה סיבות וביניהם:

נוכחתם של מזהמים (impurities) בתכשירים אשר זהותם אינו ידוע וההשפעות שלהם על הבריאות והסביבה אינן ידועות; סכנות ליונקים, ציפורים, יצורים מימיים ויצורים שאינם המטרה; סכנה למי תהום; סכנה משאריות במזון.

 

לפי הערכת סיכונים שבוצעה על ידי ה-EFSA בשנת 2006, דיכלורופרופין הינו בעל רעילות אקוטית גבוהה בחשיפה אורלית ובמגע עורי., ובעל רעילות בינונית בחשיפה נשימתית. בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים לרעילות גנטית. כמו כן, יש לציין שאין שאריות מותרות לחומר זה בקודקס אלימנטריוס.

מאחר ומדובר חומר שחשוד כמסרטן, כמו גם כזה שעלול להכיל impurities מסוכנים לבריאות ולסביבה, וכאשר רב הנסתר על הגלוי, יש לבטל את הרישום של תכשירים המכילים דיכלורופרופין.

 

Chloropicrin

כלורפיקרין גורם לגירויים בעיניים, באף, באוזן, בגרון ובדרכי הנשימה העליוניות, כאשר הגירוי בעיניים הינו התופעה הרגישה ביותר.

 

רגולציה 1381/2011 של האיחוד האירופי קוראת לאסור על השימוש בתכשירים המכילים כלורופיקרין, לאור הסיבות להלן:

קיים סיכון בלתי סביר למיישמים; חסרים נתונים אודות אחד המטבוליטים של כלורופיקרין, אשר מנעו ביצוע של הערכת סיכונים מחשיפה לחומר הדברה דרך מי התהום; חסר מידע על מנת לקבוע את מידת הסיכון ליצורים וצמחים שאינם המטרה; קיים סיכון גבוה ליצורים מימיים, ציפורים ויונקים; קיים פוטנציאל להסעה אווירית למרחקים גדולים של החומר.

 

בארה"ב, החומר מאושר לשימוש, תחת מגבלות רבות המיועדות למזער את הסיכון מחומר זה. המגבלות כוללות הסדרים כגון:

קביעת מרחקי מגן, שילוט על מרחקי המגן, הגנה מפני חשיפה נשימתית, מגבלות תזמון בנוגע לחירור והסרת יריעות, מגבלות כניסה לשטח, חובת יישום נהלים של חקלאות נאותה, הכנת תכנית ניהול לפעולות לחיטוי קרקע, כוננות למצבי חירום, הודעה מראש לממונה, הכשרת מיישמים, פעילות להעלאת מודעות בקהילה.

 

עקב פערי המידע ואי-שלמות הערכת הסיכונים שזוהו על ידי האיחוד האירופי, כמו גם היעדרם של ההסדרים למזעור הסיכון בישראל לעומת אלו הקיימים בארה"ב, יש לדעתי לבטל את הרישום של תכשירים המכילים כלורופיקרין, משום שהוא מהווה סיכון בלתי סביר לבריאות האדם וכי לא ניתן להמשיך שימוש בתנאים הקיימים.

 

Uniconazole

Uniconazole הינו קוטל פטריות ממשפחת הטריאזולים, אשר משמש גם לוויסות גידול הצמח. על אף שנערכה רוויזיה למשפחת הטריאזולים (כפי שלמדתי מפרסום ההחלטה באתר של המשרד מדצמבר 2017), מסיבה לא ברורה, חומר זה לא היה כלול ברוויזיה. היעדרו של חומר זה מהרוויזיה בטריאזולים תמוהה, משום שההשפעה של החומרים הפעילים ממשפחה זו על הגוף דומה במקרים רבים, ומכיוון שטריאזולים רבים פועלים לפי אותו מנגנון לשיבוש מערכת האנדוקרינית בגוף.

 

מההחלטה שפורסמה באתר המשרד בנוגע לרוויזיה בטריאזולים, נעדרים הנימוקים שעומדים מאחורי ההחלטות והמלצות הוועדה, כך שאין לדעת מה הרציונאל שעמד מאחורי החלטות אלו. כמו כן, לא הוצגו ממצאים להערכת סיכונים שנערכו (אם נערכו), ולכן לא ברור אם צמצום השימושים המותרים עליהם הוחלט ברוויזיה מספקים כצעדים לניהול ולמזעור אותם סיכונים שזוהו.

 

ראוי לדעתי לקיים רוויזיה לתנאי הרישום של החומר הפעיל Uniconazole יחד עם ביצוע רוויזיה לשאר החומרים הפעילים ממשפחת הטריאזולים, או לכל הפחות להציג את הסיכונים וההשפעות של החומרים הפעילים החליפים בזמן שדנים בחומר פעיל זה. משום שלא פורסם לציבור מידע אודות הסיכונים שזוהו כתוצאה משימוש בתכשירים המכילים Uniconazole או מחומרים פעילים אחרים ממשפחת הטריאזולים, עמדתינו המוצגת כאן מחמירה ונובעת מתוך גישה של עקרון הזהירות המונעת.

Uniconazole אינו רשום באירופה ומעולם לא הוגשה בקשה לאישורו, לכן, אין חומר רקע במאגר המידע האירופאי. על פי הידוע לי, בארה"ב קיים תכשיר מאושר לצמחי נוי במשתלות בלבד, ולא לגידול חקלאי או לצמחי מאכל. כך, גם במאגרי מידע בארה"ב לא נמצא מידע רב על הסיכונים מחומר זה לבריאות או לסביבה.

 

יש להדגיש שגם בקודקס לא מופיעים MRLs  לשאריות של Uniconazole, וזאת, בניגוד לשימושים המאושרים בישראל, כאשר לפי התקנות, קיימים MRLs לארבעה גידולים למאכל, שהם זיתים, אבוקדו, שזיפים ותמרים.

עקב חשדות אלו לפגיעה בבריאות, כמו גם לאור היעדר מידע מספק לצורך ביצוע הערכת סיכונים לאדם ולסביבה מחומר ההדברה uniconazole, ומשום שהחומר אינו מותר לשימוש באירופה, בקודקס או על צמחי מאכל בארה"ב,  עמדתי היא שאין מספיק מידע לאשר המשך השימוש בחומר זה ויש לבטל את רישומו.

 

Metominostrobin

חומר פעיל זה אשר משמש כקוטל פטריות אינו רשום בארה"ב או באירופה ולכן לא נמצא לגביו בסיס מידע במאגרי המידע המרכזיים. אודה לקבלת מידע טוקסיקולוגי וסביבתי מהוועדה על בסיסו נוכל לגבש עמדה.

 

Metolachlor

Metolachlor הינו קוטל עשבים אשר אינו רשום באירופה אך נמצא בשימוש נרחב מאד בארה"ב.

קיימות עדויות לכך ש-Metolachlor משבש פעילות אנדוקרינית, כאשר בבחינות Tier 1 של ה-EPA, נמצא כי Metolachlor משבש את הפעילות של בלוטת התריס והוא כלול ברשימת ה-EDC החשודים של ארגון TEDx. כמו כן, ה-EPA סיווג את Metolachlor כמסרטן אפשרי (Group C).

בעקבות חשדות אלו, לא ניתן לקבוע עמדה לגבי המשך הרישום של תכשירים המכילים metolachlor מבלי לראות את ממצאי הערכת סיכונים שנערכה עבור חומר זה בישראל.

משום שלא פורסמו מסמכי רקע לרוויזיה לציבור, ומשום שאין בידי מידע מספק על מנת לקבוע עמדה בעניין, אני דורש בשלב זה את ביטול הרישום, זאת עד אשר יהיה קיים מידע מספק אודות הסיכונים הפוטנציאלים מחשיפה לחומר זה וכיצד ניתן לנהל ולמזער את הסיכון מחשיפה לחומר.


 


 

עבור לתוכן העמוד